OZJF תומך בקיומה של ישראל ובזכותה להגן על אוכלוסייתה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. עמדה זו אינה מציבה כל החלטה צבאית, הצהרת שר או הגבלה על סיוע מחוץ לביקורת. עמוד זה מפריד בין כמה שאלות שלעתים קרובות מאחדים אותן: האם הטענה בדבר רצח עם עומדת בהגדרה המשפטית, האם פעולות מסוימות של ישראל לא עמדו באמות מידה משפטיות או מבצעיות, והאם מערכות הבדיקה של ישראל הגיבו כראוי.
לטענה בדבר רצח עם יש מבחן משפטי מוגדר
OZJF אינו סבור כי התיעוד הציבורי מוכיח שישראל מבצעת רצח עם. סעיף 2 של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מחייב מעשים מוגדרים שנעשו מתוך כוונה להשמיד קבוצה מוגנת, בשלמותה או בחלקה, ככזאת. פסק הדין של בית הדין הבין-לאומי לצדק בעניין בוסניה נגד סרביה מסביר את דרישת הכוונה המיוחדת. פגיעה קשה באזרחים או התנהגות בלתי חוקית אחרת אינן מוכיחות רצח עם ללא כוונה זו.
דחיית הטענה בדבר רצח עם אינה מכריעה אם תקיפות מסוימות היו בלתי חוקיות, אם הגבלות על סיוע עמדו בחובות המשפטיות או אם רטוריקה רשמית השפיעה על המדיניות. שאלות אלה מחייבות ראיות ואמות מידה משלהן.
יש כשלים ממשיים שצריך לציין
התקיפה ב-1 באפריל 2024, שבה נהרגו שבעה אנשי צוות של המטבח המרכזי העולמי, היא דוגמה מתועדת. סיכום החקירה של צה“ל מ-5 באפריל מצא כשלים חמורים בזיהוי השיירה ובהחלטות הפיקוד. קצינים הודחו או ננזפו. המטבח המרכזי העולמי מסר כי כלי הרכב המסומנים שלו נסעו בנתיב שתואם עם הרשויות בישראל, וקרא לבדיקה עצמאית. OZJF רואה בתקיפה מעשה בלתי מתקבל על הדעת.
הגישה לסיוע היא תחום נוסף המחייב בדיקה. הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום מתאר גישה הומניטרית כחובה משפטית. העדכון של OCHA על עזה ממרץ 2025 דיווח כי אלפי מטעני משאיות המתינו בשעה שהצרכים בתוך עזה נותרו חמורים. העדכון ממאי 2025 דיווח כי בקשות לקיים משימות לטיפול בטראומה ולרפואה דחופה נדחו. העדכון של המטבח המרכזי העולמי ממאי 2025 מסר כי המטבחים שלו הפסיקו לבשל כשהאספקה אזלה לאחר סגירת המעברים. יש לבחון דיווחים מוסדיים אלה באופן ביקורתי, אך אין לדחות ללא ראיות את הטענות הפרטניות המובאות בהם.
הרטוריקה הקואליציונית גרמה נזק ממשי
חברים בקואליציה של נתניהו השתמשו גם ברטוריקה הסותרת את המדיניות המוצהרת של ארצות הברית. דיווח של סוכנות הידיעות AP מ-3 ביוני 2024 ציין כי איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ’ תמכו בקריאות להגירה “מרצון” של פלסטינים ולחידוש ההתיישבות הישראלית בעזה. בתדרוך מ-7 באוקטובר 2024, מחלקת המדינה התנגדה לעקירה בכפייה ותמכה בעתיד שבו חמאס לא ישלוט עוד בעזה.
הצהרות על התיישבות מחדש, העברה או הגירה מעוררות ספק באשר למטרות המלחמה של הממשלה ומכבידות על יחסיה של ישראל עם בעלות בריתה. הן ראויות לבחינה גם מפני שרטוריקה של בכירים עשויה להיות רלוונטית להערכת מדיניות וכוונה.
בעיית הבדיקה בגדה המערבית היא חלק מן התמונה
החששות בנוגע למתן דין וחשבון נוגעים גם לגדה המערבית. בפברואר 2024 פרסם הנשיא ביידן את צו נשיאותי 14115, בנימוק של אלימות קיצונית של מתנחלים, עקירה בכפייה ואיומים על השלום והביטחון. בהמשך הכניס משרד האוצר את נוער הגבעות לרשימת הסנקציות בשל תקיפות חוזרות נגד פלסטינים ונגד רכוש. הצו בוטל בינואר 2025, כפי שמראה הודעת הסיום של OFAC. הביטול סיים את תוכנית הסנקציות, אך כשלעצמו לא הכריע בטענות שעמדו בבסיסה.
מערכת המשפט של ישראל עצמה נותרה חלק חשוב מן התיעוד. הנחיות הפרקליטות הצבאית בנושא חשדות להתנהגות פסולה בעזה מתארות תהליכי בירור עובדתי וחקירה פלילית. עצם קיומה של מערכת בדיקה הוא נתון רלוונטי, אך אמינותה תלויה גם במהירות הטיפול, בעצמאות, בפרסום המידע ובתוצאות.
מה משמעותה של בדיקה בעיני תומכי ישראל
תומכי ישראל צריכים לצפות ממדינה דמוקרטית לחקור כשלים, לפרסם ממצאים ככל שמגבלות הביטחון מאפשרות, לנקוט צעדים משמעתיים נגד מעשים פסולים, לדחות הצעות לעקירה בכפייה ולהתייחס לגישה הומניטרית כאל אחריות משפטית ואסטרטגית.
דיווח ביקורתי אינו אנטישמי מעצם טבעו, וביקורת אינה בהכרח מדויקת. מעשה בלתי חוקי או פזיז אינו בהכרח רצח עם. יש להעריך כל טענה לפי אמת המידה החלה עליה.
עמדת OZJF היא שהגנה על ישראל ועל ההגדרה העצמית היהודית מתיישבת עם בחינה ישירה של המדיניות בעת מלחמה. אמינות תלויה בשימוש מדויק במונחים משפטיים ובהכרה בכשלים מתועדים, בלי להפריז ובלי להכחיש.