עזה שוכנת בין מצרים למזרח אגן הים התיכון זה אלפי שנים. מיקומה הפך אותה לצומת מסחר, אך גם הפך את העיר ליעד צבאי מבוקש. מעצמות גדולות שלטו בה לעיתים קרובות כחלק ממחוז. הסכסוך המודרני הוא פרק אחד בהיסטוריה ארוכה הרבה יותר.
כיצד להשתמש בציר הזמן
ציר הזמן מחלק את ההיסטוריה לחמישה פרקים רחבים. בחרו פרק כדי לראות מי החזיק בשלטון. כל פרק מסביר גם מה הוביל לתקופה הבאה. הפרק המודרני מתחיל בתקופת המנדט הבריטי. לאחר מכן הוא עוסק בשלטון המצרי, בשלטון הישראלי ובשלטון העצמי הפלסטיני המוגבל. הוא מסתיים בנסיגה הישראלית בשנת 2005 ובהשתלטות חמאס בשנת 2007.
מה ציר הזמן מתעד
ציר הזמן מתעד שליטה פוליטית. הוא שואל מי שלט בעזה ובמסגרת איזו מערכת רחבה יותר. עיר ואימפריה אינן אותו הדבר. גם כיבוש, אזור הנתון לשלטון חיצוני ומדינה ריבונית אינם אותו הדבר. עמודי הפרקים מציינים את ההבדלים האלה כאשר המקורות מאפשרים זאת.
אין לזהות בין תושבי עזה לבין השליטים ששלטו בהם לאורך הדורות. קהילות יהודיות, נוצריות, מוסלמיות ואחרות מופיעות כולן בהיסטוריה הזאת. המקורות עשירים יותר לגבי תקופות מסוימות מאשר לגבי אחרות. הראיות מוגבלות במיוחד בכל הנוגע לתקופות שקדמו לעת הקלאסית.
מקורות שכדאי לבדוק תחילה
לתקופות המוקדמות, התחילו בהיסטוריה של פלשתינה באנציקלופדיה בריטניקה ובערך על רצועת עזה. פרקים נפרדים עוסקים בתקופות ההלניסטית והרומית, במסעות הצלב ובשלטון העות’מאני. יחד הם מציגים את הרצף הכללי.
לתקופה המודרנית, קראו את כתב המנדט על פלשתינה. שירות המחקר של הקונגרס מסכם גם מידע על הפלסטינים ועל חמאס.