כיום אין ממשלה נבחרת אחת השולטת הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית. חמאס שולט ברצועת עזה בכוח מאז 2007. הרשות הפלסטינית מנהלת חלקים מהגדה המערבית. המנדט הארצי שקיבלה מן הבוחרים פקע לפני זמן רב. OZJF תומך בשלטון עצמי פלסטיני. עם זאת, אנו סבורים שמדינה יציבה לאורך זמן זקוקה למנהיגים נבחרים, לשלטון חוק אחיד ולחשבונות ציבוריים שקופים. ארגונים חמושים אינם יכולים לעמוד מחוץ למסגרת החוק. אסור שכספי ציבור יתגמלו מעשי אלימות.
המפה מפוצלת
שירות המחקר של הקונגרס מתאר מערכת פוליטית מפוצלת. מאז 2007 מנהלת הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס חלקים מהגדה המערבית, ואילו חמאס שולט ברצועת עזה. אין גוף פלסטיני המושל בשני האזורים או מפקד על כלל הכוחות החמושים.
הפיצול הזה משפיע על שיחות השלום, על הביטחון, על הסיוע ועל חילופי השלטון הבאים. הוא משפיע גם על השאלה מי יוכל ליישם הסכם שלום. הכרה בין־לאומית כשלעצמה אינה יכולה להשיב על השאלה הזאת.
שנים ללא בחירות ארציות
הפלסטינים בחרו נשיא לאחרונה בשנת 2005. הם בחרו גוף מחוקק לאחרונה בשנת 2006. לפי שירות המחקר של הקונגרס, המועצה המחוקקת הפלסטינית הפסיקה לאחר מכן לפעול. תוכניות לבחירות חדשות נדחו או בוטלו. לפיכך, השליטים הנוכחיים אינם מחזיקים במנדט ארצי עדכני מן הבוחרים.
בחירות לא יביאו שלום בכוחות עצמן, וגם לא יבטיחו ממשל תקין. הן יאפשרו לפלסטינים לבחור מנהיגים, לדון במדיניות ולהחליף בעלי תפקידים ללא שימוש בכוח.
חמאס משלב שלטון פוליטי עם ארגון חמוש
חמאס מופיע ברשימת ארגוני הטרור הזרים של ארצות הברית. גם סקירת שירות המחקר של הקונגרס על הפוליטיקה הפלסטינית מציינת את המעמד המשפטי הזה. חמאס ניצח בבחירות למועצה המחוקקת בשנת 2006, ולאחר מכן השתלט בכוח על רצועת עזה בשנת 2007. חמאס הוא גם ארגון חמוש וגם שליט הרצועה. מצב זה מקשה מאוד על הקמת ממשלה אחת, שוחרת שלום וכפופה לחוק.
דעת הקהל אינה מספרת סיפור פשוט אחד
הסקרים אינם מציגים תמונה חד־משמעית. חמאס אינו מדבר בשם כל פלסטיני, אך יש לו תמיכה ציבורית ממשית. המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים מצוטט לעיתים קרובות בתחום זה. הסקר שלו מאוקטובר 2025 מצא תמיכה נרחבת בחמאס. רוב המשיבים גם הביעו תמיכה במתקפת 7 באוקטובר. סקר ישראלי־פלסטיני משותף מספטמבר 2024 מצא תמיכה פלסטינית ממשית בפתרון של שתי מדינות.
שני הסקרים נערכו במועדים שונים ובנסיבות שונות. על הקוראים לבדוק את נוסח השאלות, המדגם ומועדי עבודת השדה. יחד, התוצאות מצביעות הן על תמיכה באלימות והן על תמיכה בהסדר שיושג במשא ומתן.
תשלומים לאסירים ולמשפחות שהידים
הרשות הפלסטינית שילמה לאסירים ולמשפחות של אנשים שנהרגו או נפצעו בסכסוך. קבוצות אלה כוללות גם אנשים שתקפו ישראלים. מבקרי המנגנון מכנים אותו “תשלום בעבור הרג”. הקונגרס הגיב בחקיקת חוק טיילור פורס, המגביל חלק מן הסיוע האמריקאי עד להפסקת נוהגי התשלום המפורטים בו.
ב-10 בפברואר 2025 דיווחה סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית WAFA על צו חדש של הנשיא עבאס. לפי הדיווח, הבסיס החוקי של הקרן יבוטל והסיוע יועבר למערכת רווחה חדשה. האיחוד האירופי בירך על הצו. בהמשך אותה שנה דיווח Euronews על ספקות חדשים. הנציבות האירופית ביקשה ראיות בעקבות טענות שכספים עדיין הועברו בדרכים אחרות.
ייתכן שהצו מסמן שינוי ממשי, אך רפורמה על הנייר אינה מספיקה. רישומי תשלומים וביקורת חיצונית צריכים להראות מה השתנה בפועל.
מה נדרש לשלטון עצמי פלסטיני ממשי
לפי עמדת OZJF, שלטון עצמי פלסטיני תקין זקוק לפחות לארבעה מרכיבים:
- בחירות כלליות בפיקוח גורמים מהימנים.
- ממשלה אזרחית אחת, ולא שליטים יריבים ברמאללה וברצועת עזה.
- חשבונות ציבוריים שניתן לבדוק ושאינם מתגמלים אלימות.
- שליטה אזרחית בארגונים חמושים ותמיכה ציבורית בהתחייבות לשלום.
הכרה ללא הרפורמות האלה תשאיר את בעיות היסוד על כנן. הכוח יישאר מפוצל, קשה לבקרה ומגובה בארגונים חמושים יריבים.
גבולותיה של ההכרה
הכרה של מדינות זרות יכולה לאשר את זכויותיו הלאומיות של עם. היא אינה יכולה להפוך ממשלה לחוקית או לנבחרת בידי הציבור. ההשוואה לרודזיה של OZJF מעלה טענה מצומצמת אחת: הכרה אינה יכולה לרפא פגמים עמוקים בגוף השלטוני שמקבל אותה. שני המקרים ההיסטוריים אינם זהים. אין להשתמש בהשוואה כדי להקביל בין החברה הפלסטינית לבין שלטון המיעוט הלבן.
לפלסטינים מגיעים מוסדות שהם יכולים לבחור, לבקר ולהחליף. הדרישה שמוסדות אלה ידחו אלימות פוליטית אינה מבטאת עוינות לשלטון עצמי פלסטיני. היא חלק מן המאמץ להבטיח שהזכות הזאת תחזיק מעמד.