זכותה של ישראל להגן על אוכלוסייתה מפני חמאס אינה מבטלת את חובותיה כלפי אזרחים בעזה. המשפט ההומניטרי הבין־לאומי, המכונה גם דיני העימות המזוין, מסדיר את אופן ניהול המלחמה בידי הצדדים. תחולתו אינה תלויה בשאלה אם הכוח היריב מציית לאותם כללים. הסעיפים שלהלן מגדירים את החובות האלה ובוחנים מקרים שבהם התנהלות ישראלית מצדיקה בחינה ביקורתית.
החובות החלות
באפריל 2025 אישרו מחדש הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום והמדינות המשתתפות ביוזמה העולמית למשפט הומניטרי בין־לאומי כי עקרונות ההבחנה, המידתיות ואמצעי הזהירות חלים ״ללא יוצא מן הכלל, וללא קשר לשאלה אם הצד האחר או הצדדים האחרים מצייתים להם״.
עקרון ההבחנה מחייב את הצדדים לכוון תקיפות למטרות צבאיות ולא לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים. עקרון המידתיות אוסר תקיפה כאשר הנזק האזרחי הנלווה הצפוי יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי. חובת הזהירות מחייבת נקיטת צעדים אפשריים בנסיבות העניין לאימות מטרות ולצמצום הפגיעה. הסבר הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום על המשפט ההומניטרי הבין־לאומי בישראל ובשטחים הכבושים מציע סקירה ציבורית מקיפה יותר.
לחימה עירונית אינה מבטלת את החובות האלה
צפיפות האוכלוסין בעזה והשימוש של חמאס במנהרות ובאזורים אזרחיים מקשים באופן חריג על אימות מטרות ועל הגנה על אזרחים. נוכחות של פעילות צבאית סמוך לבתים, לבתי ספר, לבתי חולים, לכבישים, למקלטים או לנתיבי סיוע עשויה להשפיע על הניתוח המשפטי. היא אינה מבטלת את החובות שתוארו לעיל.
הדיון של הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום ממרץ 2025 בבתי חולים תחת אש מסביר כי גם כאשר אתר מוגן מאבד חלק מהגנתו בשל מעשים הפוגעים בכוח היריב, כל תקיפה עדיין חייבת לעמוד בעקרונות ההבחנה, המידתיות ואמצעי הזהירות.
גישה לסיוע היא חלק מההגנה על אזרחים
הגנה על אזרחים כוללת גם גישה למזון, לתרופות, למים, למחסה ולאנשי סיוע הומניטרי. הקריאה של הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום מיוני 2025 מתארת גישה הומניטרית כחובה מכוח המשפט ההומניטרי הבין־לאומי, ולא כמעשה צדקה הנתון לשיקול דעת.
עדכון OCHA ממרץ 2025 על המצב ההומניטרי בעזה תיאר סיוע שעוכב מחוץ לעזה, מחסור בדלק ואלפי מטעני משאיות שהמתינו בזמן שהצרכים בתוך הרצועה נותרו חמורים. העדכון ממאי 2025 דיווח על סירובים נוספים של הרשויות הישראליות לאשר משימות לטיפול בטראומה ובמצבי חירום. הדוחות האלה מופקים בידי משרד של האו״ם ויש לקרוא אותם בהקשר המוסדי הזה, אך הטענות הספציפיות שלהם בנוגע לגישה מחייבות מענה ענייני.
התקיפה של World Central Kitchen עדיין חשובה
ב-1 באפריל 2024 נהרגו שבעה אנשי צוות של World Central Kitchen בתקיפה ישראלית. סיכום החקירה של צה״ל מ-5 באפריל מצא כשלים חמורים בזיהוי ובקבלת ההחלטות הפיקודית והודיע על הדחות ונזיפות. תגובת World Central Kitchen מסרה כי כלי הרכב שלה היו מסומנים בבירור ונסעו בנתיב שתואם עם הרשויות הישראליות. הארגון קרא לבדיקה עצמאית.
שתי ההצהרות משיבות על שאלות שונות. תחקיר צה״ל מתעד ממצא רשמי בדבר כשל מבצעי. הצהרת WCK מערערת על השאלה אם מנגנון התיאום של הצבא למניעת חיכוך, שנועד להפריד בין תנועת גורמי סיוע לבין מטרות צבאיות, סיפק הגנה ממשית.
מה OZJF טוען ומה אינו טוען
מותם של אזרחים כשלעצמו אינו מוכיח שתקיפה מסוימת הייתה בלתי חוקית. גם נתוני נפגעים מחייבים תשומת לב למקור, לתאריך, למתודולוגיה ולהבחנה הזמינה, אם קיימת, בין אזרחים ללוחמים. תנאי הלחימה הקשים בעזה אינם מבטלים את זכותה של ישראל להגנה עצמית.
עמדת OZJF היא שאזרחים ממשיכים ליהנות ממעמד מוגן, שגישה הומניטרית היא חלק מן הניתוח המשפטי ושיש לתאר באופן ישיר כשלים מתועדים. החובות האלה חשובות במיוחד כאשר פחד, כעס ודחיפות צבאית יוצרים לחץ להתעלם מהן.
החלת אמות המידה האלה על ישראל עולה בקנה אחד עם הגנה על קיומה של ישראל ועל זכותה להגן על תושביה.