ישראל וירדן חתמו על חוזה השלום ב-26 באוקטובר 1994. הוא סיים את מצב המלחמה וקבע את תוואי הגבול. הוא גם קבע כללים בנושאי ביטחון ומים. ההסכם שרד את האינתיפאדה השנייה, מלחמות חוזרות ונשנות בעזה ואת מלחמת האזרחים בסוריה. הוא שרד גם התנגדות ציבורית חריפה לישראל בירדן.
היחסים מכונים לעיתים קרובות שלום קר. שתי הממשלות משתפות פעולה, אך לא התפתחה בעקבות זאת אהדה ציבורית רחבה. המדינות לא שבו למלחמה, והמוסדות המרכזיים שהוקמו מכוח ההסכם מוסיפים לפעול.
מה הסדיר ההסכם
ההסכם ונספחיו מגדירים את הגבול. הוא עובר באזורי נהרות הירדן והירמוך, ים המלח, הערבה או ואדי ערבה ומפרץ עקבה. המסמכים קובעים גם כללים משותפים לניהול הגבול, המים והביטחון. הקוראים יכולים לעיין בהסכם העיקרי, בנספח I בנושא הגבול ובנספח II בנושא המים.
הוראות אלה הפכו התחייבות לשלום לעבודה ממשלתית שוטפת. בעלי תפקידים נדרשו לנהל את הגבול ולחלק את המים. שתי המדינות קיבלו עליהן גם חובות ביטחוניות והכרה הדדית. ההסכם סיפק להן כללים לביצוע העבודה הזאת.
מדוע זה נחשב שטחים תמורת שלום
ההסדר הטריטוריאלי היה מצומצם בהרבה מהחזרת סיני מישראל למצרים. עם זאת, הוא פתר סוגיות גבול ממשיות. הוא גם יצר תנאים לשימוש מיוחד בקרקע ירדנית בידי ישראלים. מעל לכל, הוא הפך את הגבול הארוך ביותר של ישראל עם מדינה ערבית לקו מוסכם.
ההסדרים הטריטוריאליים היו מוגבלים, אך היה להם משקל משפטי ואסטרטגי. לירדן יש מקום בתיעוד של שטחים תמורת שלום. אין לתאר את ההסכם עמה כמקרה נוסף של סיני.
מדוע השלום החזיק מעמד
גם ירדן וגם ישראל מבקשות להימנע ממלחמה. עליהן גם לחלוק משאבי מים נדירים ולאבטח גבול ארוך. מלחמה ואי-יציבות בסוריה ובעיראק הפכו את העבודה המשותפת למועילה יותר. הצרכים האלה נותרו בעינם גם כשהרטוריקה הציבורית החריפה.
סקירת ועידת מדריד של מחלקת המדינה מתארת את השיחות שקדמו להסכם. עד 1994, שנים של משא ומתן ישיר יצרו תשתית להסכמה.
מדוע השלום עדיין קר
שלום מתמשך אינו בהכרח שלום עממי. ירדנים רבים מתנגדים לקשרים עם ישראל. מלחמות בעזה מעמידות שוב ושוב את הקשר הרשמי במבחן.
הסדרים לשימוש מיוחד בקרקע חלו על אל-באקורה (נהריים) ועל אל-ע’מר (צופר). הם ממחישים הן את המתח והן את החוסן. ירדן מימשה את זכותה לפי ההסכם וסיימה את ההסדרים בשנים 2018 ו-2019. דיווחי חדשות וסיכומים מאוחרים יותר של שירות המחקר של הקונגרס תיארו זאת כמחלוקת קשה. הסכם השלום הרחב יותר נותר בתוקף.
מה אפשר ללמוד להמשך
ההסכם עם ירדן הוא שלום מתמשך בין שתי מדינות. הוראותיו הטריטוריאליות היו מוגבלות, אך העבודה היומיומית שהוא מסדיר רחבה. כללי גבול, חובות ביטחוניות וחלוקת מים סייעו להסכם לשרוד בלי קשרים ציבוריים חמים. בסכסוכים אחרים עשויים שלא להיות גבולות מוסכמים, מנהיגים ברורים או שליטה בכוחות חמושים. אי אפשר פשוט להעתיק את המודל הירדני למצבים כאלה.