הסכמי קמפ דייוויד

ב-17 בספטמבר 1978 חתמו מצרים וישראל על שתי מסגרות בקמפ דייוויד. אחת קבעה תנאים להסכם שלום בין מצרים לישראל. האחרת הציעה שלטון עצמי פלסטיני זמני בגדה המערבית ובעזה. הראשונה הובילה להסכם וסיימה את המלחמה בין מצרים לישראל. השנייה לא הובילה להסדר סופי.

בשני המסלולים השתתפו צדדים שונים ונקבעו תנאים שונים. גם התוצאות היו שונות. כל אחד מהם מחייב בחינה נפרדת.

על מה חתמו הצדדים

פרויקט Avalon של אוניברסיטת ייל מציג את שני הנוסחים. ״מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים לישראל״ קבעה לוח זמנים להסכם. ״מסגרת לשלום במזרח התיכון״ הנפרדת הציעה תוכנית זמנית לגדה המערבית ולעזה.

משרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה מסביר את תפקידה של ארצות הברית. אנואר סאדאת ומנחם בגין פתחו את הדלת. הצוות של קרטר סייע להם להפוך את הפתח הזה לתוכנית כתובה. המפגש לא השלים את הסכם השלום. במקום זאת, הוא קבע את המבנה לשיחות שהשלימו אותו.

מדוע המסלול המצרי הצליח

במסלול המצרי־ישראלי השתתפו שתי ממשלות, והוא עסק בחבל ארץ מוגדר בבירור. הוא גם הטיל על כל צד חובות מוגדרות. ישראל תיסוג מסיני. מצרים תכיר בישראל ותכונן עמה יחסים רשמיים. שני הצדדים יקבלו תנאי ביטחון מוסכמים. השיחות האלה הובילו להסכם השלום משנת 1979.

ההסכם לא יצר יחסים חמים בין שתי החברות, אך הוא מנע מלחמה נוספת בין מצרים לישראל. היה אפשר לדרוש משתי הממשלות לעמוד בחובות כתובות. תוכנית הביטחון גם סיפקה להן דרך ליישם את ההסכם.

מדוע מסלול האוטונומיה הפלסטינית נתקע

המסגרת לגדה המערבית ולעזה הציעה תקופת מעבר של חמש שנים. גוף נבחר היה אמור לספק שלטון מקומי מוגבל. התוכנית קראה לשיחות בין מצרים, ישראל, ירדן ונציגים פלסטינים. הריבונות והגבולות הסופיים נותרו פתוחים. אש״ף לא היה צד להסכם. ירדן סירבה להצטרף. מנהיגים פלסטינים טענו שהמסגרת אינה מרחיקת לכת דיה.

הביטוי ״אוטונומיה מלאה לתושבים״ התייחס לשלטון עצמי, ולא להבטחה למדינה פלסטינית ריבונית. הפער הזה סייע לצדדים להסכים על מסגרת, תוך הותרת השאלה הפוליטית המרכזית פתוחה.

מה קמפ דייוויד השיג

ההסכמים אפשרו את חוזה השלום הראשון בין מדינה ערבית לישראל. ישראל נסוגה מסיני. מצרים הכירה בישראל וכוננה עמה יחסים רשמיים. שני הצדדים קיבלו על עצמם חובות ביטחוניות. השלום נשמר לאורך שנים של מתיחות אזורית קשה.

הפסגה גם עיצבה את הדיפלומטיה האמריקאית שבאה אחריה. תחילה הסכימו המנהיגים על מסגרת. לאחר מכן ניסחו הצוותים את תנאי ההסכם ואת שלבי הביצוע. שיטה זו יכלה לארגן את השיחות. היא לא יכלה לכפות הסכמה בסוגיות שנותרו פתוחות.

מה קמפ דייוויד לא השיג

המסגרת הפלסטינית לא הכריעה בשאלת הריבונות, לא יצרה מדינה פלסטינית ולא בנתה תוכנית ישימה לשלטון עצמי בגדה המערבית ובעזה. אש״ף נעדר, וצדדים חיוניים אחרים סירבו להצטרף. הפערים האלה הגבילו את המסגרת מלכתחילה.

המסגרת הפלסטינית עדיין חשובה כמסמך ציבורי. היא הכניסה שלטון עצמי ותקופת מעבר קצובה לשיחות רשמיות. עם זאת, הצדדים לא הסכימו על היעד הסופי. בתהליך גם לא השתתפו הגורמים שנדרשו כדי להגיע אליו.

מה מלמדים שני המסלולים

שני המסלולים הניבו תוצאה מתמשכת אחת ותוכנית בלתי גמורה אחת. המסלול המצרי־ישראלי שילב החזרת שטח עם חובות ברורות של שני הצדדים. במסלול הפלסטיני חסרו תנאים סופיים מוסכמים וצדדים מרכזיים. אף אחד מן המקרים אינו יכול ללמד אותנו מה ישיג כל הסדר עתידי.