ציר זמן טוב מחזיר את האירועים לסדרם. הוא מראה מה קדם להסכם, למלחמה, להצבעה או לחילופי שלטון, ומה בא אחריהם. הדבר חשוב כאשר טיעון מתחיל בתאריך אחד ומשמיט את השנים שסביבו.
עקבו אחר עזה לאורך חמש תקופות רחבות
ההיסטוריה של עזה עוקבת אחר שליטי האזור מן העולם העתיק ועד ימינו. חמישה פרקים עוסקים ביסודות הקדומים, בעולם הקלאסי, בח’ליפויות האסלאמיות, בשלטון ימי הביניים והאימפריה העות’מאנית ובעת החדשה. הם מתחקים אחר הגורמים שהחזיקו בשלטון, ואינם מתייחסים לתושבי עזה כאילו היו זהים למדינות ולאימפריות ששלטו בהם.
השוו בין הדיפלומטיה לבין מה שבא בעקבותיה
האוסף שטחים תמורת שלום מסדר הסדרים מרכזיים לפי רצף כרונולוגי. הוא כולל את הסכמי קמפ דייוויד, את הסכם השלום בין ישראל לירדן, את אוסלו א׳, את אוסלו ב׳ ואת ההתנתקות מעזה. התיעוד המשפטי והדיפלומטי מסייע להבחין בין אמנה חתומה לבין תוכנית קצרת טווח, הפסקת אש או יציאה חד-צדדית.
העמוד מדינות המזרח התיכון וישראל מציג את התמונה הרחבה יותר. הוא עוקב אחר שלום, יחסים רגילים, יחסים חלקיים וסירוב רשמי.
מה ציר זמן יכול להוכיח
ציר זמן יכול להראות את סדר האירועים, את משכם ואם הסכם יושם. הוא יכול להראות שאירוע אחד קדם לאחר. כשלעצמו, הוא אינו יכול להוכיח מניע, אחריות משפטית או סיבתיות. לשאלות האלה נדרש התיעוד שמאחורי התאריכים, וייתכן שיש להן יותר מפרשנות מבוססת אחת.
למסמכי מקור, היעזרו במשרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה ובמאגר UN Peacemaker. לאחר מכן היעזרו בעמודי OZJF המקושרים לקבלת הקשר ולהבנת הסייגים.
צירי זמן
10 תוצאות
הסוג ותאריך הבדיקה מופיעים לצד התוצאהבשנת 2005 פינתה ישראל את כל ההתנחלויות ואת כל הבסיסים הצבאיים הקבועים מתוך עזה במסגרת נסיגה חד־צדדית, ולא בהסכם שלום דו־צדדי.
ההסכם משנת 1994 סיים את מצב המלחמה בין ישראל לירדן, קבע את הגבול ביניהן ויצר הסדרי ביטחון ומים שעודם בתוקף.
קמפ דייוויד סלל דרך להסכם השלום בין מצרים לישראל ויצר מסגרת נפרדת לאוטונומיה פלסטינית שנותרה בלתי ממומשת.
ההסכם בין ישראל לסוריה משנת 1974 הפריד בין הכוחות הצבאיים בגולן וייצב את החזית, מבלי לכונן שלום דיפלומטי.
הכיבוש הצלבני, הכיבוש מחדש בידי האיובים, השלטון הממלוכי וארבע מאות שנות שלטון עות׳מאני עיצבו את עזה כעיר מחוז בתוך מערכות אזוריות גדולות ממנה.
עזה החלה כעיר כנענית על דרך מסחר, ולאחר מכן עברה לשלטון מצרי, פלשתי, אשורי, בבלי ופרסי, במקביל לעליית ממלכות ישראל ויהודה בפנים הארץ.
ההסדרים הטריטוריאליים של ישראל הניבו, בתנאים שונים, שלום רשמי, שקט צבאי, ממשל ביניים שלא הושלם ועימותים חוזרים.
לאחר הכיבוש הערבי הייתה עזה לחלק משורה של ח׳ליפויות שמרכזי שלטונן היו מחוץ לעיר, ובמקביל תפסו הערבית והאסלאם מקום מרכזי יותר בחיים הציבוריים.
כיבוש עזה בידי אלכסנדר צירף אותה לעולם ההלניסטי, ולאחר מכן הותירו השלטון היווני, החשמונאי, הרומי והביזנטי רבדים פוליטיים ודתיים שיש להם חשיבות גם כיום.
סיפורה של עזה בעת החדשה משתרע על פני תקופת המנדט הבריטי, הממשל המצרי, השליטה הישראלית לאחר 1967, שלטון עצמי פלסטיני מוגבל, ההתנתקות ושלטון חמאס.