לאחר מלחמת העולם הראשונה נעשתה עזה לחלק מן המנדט הבריטי על פלשתינה. כתב המנדט קבע את הכללים לשלטון הבריטי. הוא עסק בבית לאומי לעם היהודי. הוא עסק גם בזכויות האזרחיות והדתיות של שאר תושבי הארץ.
1948 עד 1967: הממשל המצרי
מצרים שלטה בעזה לאחר מלחמת 1948 בין ישראל למדינות ערב. עזה לא הפכה באותה עת למדינה פלסטינית עצמאית. הערך של בריטניקה על רצועת עזה מציג את רצף האירועים הבסיסי.
1967 עד 1994: הממשל הישראלי
ישראל כבשה את עזה מידי מצרים במלחמת 1967. לאחר מכן החלה לשלוט בשטח. משרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה מסביר את המלחמה ואת השטחים שישראל כבשה.
1994 עד 2007: שלטון עצמי פלסטיני מוגבל
הסכמי אוסלו העבירו לרשות הפלסטינית החדשה תחומי אחריות מוגדרים בחלקים מעזה. חלקם נגעו לממשל האזרחי. אחרים נגעו לביטחון. היה זה שלטון עצמי מוגבל, ולא הכרעה סופית בשאלת הריבונות. ישראל שמרה על שליטה בנקודות הכניסה והיציאה העיקריות. בשנת 2005 היא פינתה מתוך עזה את המתנחלים ואת כוחות הצבא שהוצבו בה דרך קבע.
מאז 2007: שלטון חמאס
חמאס ניצח בבחירות הפלסטיניות לרשות המחוקקת בשנת 2006. בשנה שלאחר מכן הוא השתלט בכוח על עזה מידי פתח. מאז שלט חמאס בעזה. הרשות הפלסטינית שלטה בחלקים מן הגדה המערבית. מאז לא נערכו בחירות פלסטיניות כלל-ארציות לרשות המחוקקת. שירות המחקר של הקונגרס מסכם הן את מצבם של הפלסטינים והן את חמאס.
חמאס נותר השליט בפועל בעזה. כאן, “בפועל” פירושו שחמאס מחזיק בשלטון הלכה למעשה. הוא אינו זוכה להכרה רחבה כממשלה ריבונית. אזרחים פלסטינים אינם אחראים לבחירותיו של חמאס. האוכלוסייה והקבוצה החמושה השולטת בה אינן היינו הך.