הודעת תרגום בסיוע בינה מלאכותיתאנגלית היא השפה הראשית של האתר והגרסה הראשית לבקרה מערכתית. חלק מהעמודים המתורגמים הופקו בסיוע בינה מלאכותית בשל משאבים מוגבלים.

מחקר

מחקר ומסמכים ציבוריים

מצאו מחקרים מבוססי מקורות על השפעה זרה, דיפלומטיה, דעת קהל, ההיסטוריה של רצועת עזה, אנטישמיות וארגונים קיצוניים.

פתחו את הספרייה עיינו במתודולוגיה

התחילו בשאלה. מי מנסה לעצב את מדיניות ארצות הברית? אילו הסכמי שלום החזיקו מעמד? מה מלמד התיעוד על רצועת עזה או על ארגון חמוש? המדור הזה מרכז את המקורות העיקריים.

ל-OZJF יש נקודת מבט. ובכל זאת, אתם אמורים להיות מסוגלים לראות את הראיות, לבחון את הטענה ולזהות את הפערים.

מי מנסה לעצב את מדיניות ארצות הברית?

אוסף השדלנות במזרח התיכון ממיין לפי מדינה מסמכים ציבוריים שהוגשו מכוח חוק רישום הסוכנים הזרים. דיווח יכול להראות מי נרשם, את מי ייצג ועל איזו עבודה דיווח. הוא אינו יכול להוכיח שמדינה זרה קנתה החלטת מדיניות אמריקאית או שלטה בה.

אילו הסכמי שלום החזיקו מעמד?

אוסף שטחים תמורת שלום מסדר הסכמים מרכזיים לפי סדר כרונולוגי. הוא עוסק בחוזי שלום, בתוכניות קצרות טווח, בנסיגות כוחות ובנסיגות מלאות. קראו מה דרש כל הסכם, מה קרה אחריו ואם השלום החזיק מעמד. התיעוד המשפטי והדיפלומטי מפנה אל הנוסחים.

כיצד כדאי להשוות בין תנועות קיצוניות?

אוסף ההשוואות בין תנועות קיצוניות בוחן שנאת יהודים, אלימות, הצהרות פומביות ומבנה ארגוני. הוא גם מציין היכן נקודות הדמיון אינן עומדות במבחן. רעיונות או מעשים משותפים אינם הופכים שתי קבוצות לזהות.

זקוקים קודם לרצף האירועים?

השתמשו באוסף צירי הזמן כדי לעקוב אחר הגורמים ששלטו ברצועת עזה, מלחמות, שיחות שלום וקשרים בין מדינות. ציר זמן יכול להראות סדר ומשך. הוא אינו יכול להוכיח מדוע אירוע התרחש או מי היה אשם בו.

בדקו את המקורות

לניתוח סקרים אנו משתמשים בכללים של AAPOR ובחומרי העזר של מרכז המחקר פיו. העבודה על הסכמי שלום מתחילה בנוסחים חתומים, במשרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה ובדוחות שירות המחקר של הקונגרס. עמוד המתודולוגיה מסביר כיצד אנו מפרידים בין מקור, ממצא וטיעון.

עיון במדור

התחילו בעמודים המרכזיים ביותר.

01ספרייהחפשו במחקרי OZJF לפי נושא, מדינה, פורמט או תאריך בדיקה, ולאחר מכן בחנו את המקורות והמגבלות בכל עמוד.02דוחותתיקי מדינות ומחקרים השוואתיים מעמיקים, שבהם הכרונולוגיה, המקורות והמגבלות מוצגים יחד.03תדריכיםתשובות קצרות לשאלות ממוקדות, המציגות יחד את הממצא העיקרי, הראיות החזקות ביותר והמגבלות החשובות.04מקורותמדרג מעשי לבחירת נוסחי הסכמים, חוקים, מסמכים שהוגשו לרשויות, סקרים, מחקרים וסיקור עיתונאי עבור סוגים שונים של טענות.05דפי הסברהגדרות ורקע בשפה בהירה על מונחים שבמחלוקת, אזכורים היסטוריים, אירועים ומוסדות.06צירי זמןעיינו ברצפים מתוארכים של מלחמות, הסכמים, מעברים פוליטיים ושינויי ממשל, עם קישורים לתיעוד שמאחורי כל אירוע.07בדיקות עובדותסקירות מבוססות ראיות של טענות חוזרות, המראות במה תומך התיעוד, מה הוא סותר ומה עדיין אינו ודאי.08סקריםקראו תוצאות סקרים כאשר מועדי איסוף הנתונים, המדגם, נוסח השאלה והמגבלות מוצגים לצד התוצאה.09התיעוד המשפטי והדיפלומטימצאו אמנות, החלטות, החלטות הכרה וציוני דרך דיפלומטיים, תוך בחינת הסוגיות שכל מסמך הסדיר ואלה שהותיר פתוחות.10מאזן השטחים תמורת שלוםההסדרים הטריטוריאליים של ישראל הניבו, בתנאים שונים, שלום רשמי, שקט צבאי, ממשל ביניים שלא הושלם ועימותים חוזרים.11קרן השהידים של הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית מפעילה תוכנית ממשלתית המשלמת כסף לאנשים שהרגו ישראלים ולבני משפחותיהם של אותם אנשים. להלן מה שקובע החוק, כיצד הגיב הקונגרס ומדוע הקרן עדיין קיימת.12אונר״א וחמאסחקירות של האו״ם מצאו כי ייתכן שתשעה עובדים השתתפו במתקפת 7 באוקטובר. בדיקה נפרדת מצאה חולשות רחבות יותר בשמירה על ניטרליות, אך לא קבעה שחמאס שולט בארגון.13הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (1974)ההסכם בין ישראל לסוריה משנת 1974 הפריד בין הכוחות הצבאיים בגולן וייצב את החזית, מבלי לכונן שלום דיפלומטי.14הכרה וההשוואה לרודזיהגל של מדינות המכירות במדינה אינו הופך אותה כשלעצמו ללגיטימית. ההיסטוריה מספקת דוגמה. כך נכשלה רודזיה במבחן, וכך חל אותו מבחן על מדינה פלסטינית תחת ההנהגה הנוכחית.15הסכמי קמפ דייווידקמפ דייוויד סלל דרך להסכם השלום בין מצרים לישראל ויצר מסגרת נפרדת לאוטונומיה פלסטינית שנותרה בלתי ממומשת.16אוסלו א׳אוסלו א׳ כונן הכרה הדדית בין ישראל לאש״ף ומסגרת ביניים לחמש שנים שלא הבשילה להסכם שלום סופי.17הסכם השלום בין ישראל לירדןההסכם משנת 1994 סיים את מצב המלחמה בין ישראל לירדן, קבע את הגבול ביניהן ויצר הסדרי ביטחון ומים שעודם בתוקף.18אוסלו ב'הסכם אוסלו ב' חילק את הגדה המערבית לשטחי A, B ו-C וקבע את הכללים לסמכות אזרחית וביטחונית פלסטינית בתקופת הביניים.19ההתנתקות מעזה והדיון על שטחים תמורת שלוםבשנת 2005 פינתה ישראל את כל ההתנחלויות ואת כל הבסיסים הצבאיים הקבועים מתוך עזה במסגרת נסיגה חד־צדדית, ולא בהסכם שלום דו־צדדי.20תולדות עזהמדריך המחולק לפרקים ועוסק בשאלה מי שלט בעזה, כיצד השתנה האזור ומדוע קל יותר להבין את הוויכוחים של ימינו כשהכרונולוגיה ברורה.21הכרזות על ארגוני טרורבדקו אילו ממשלות הכריזו רשמית על חמאס, Hezbollah, אנצאר אללה וארגונים אחרים כארגוני טרור, מכוח איזו סמכות ומאיזה תאריך.22השוואת תנועות קיצוניותהשוואות יכולות לחשוף דפוס משותף של שנאה או אלימות, אך רק כאשר הן מציגות הן את הראיות והן את ההבדלים.23יומני טרנר והקוץ והציפורןראוי להשוות בין הספרים לפי תפקידם: שניהם הופכים אידאולוגיה המבוססת על תודעת מצור לסיפור, אך רק לאחד מהם יש זיקה מבצעית מתועדת היטב למעשי טרור מסוימים.24ה-KKK וחמאסההשוואה עוסקת במבנה ובהיגיון המוסרי, ואינה מעמידה פנים שתנועת טרור גזענית אמריקאית ותנועה אסלאמיסטית חמושה זהות מבחינה היסטורית.25ה-KKK ו-Hezbollahההשוואה הזאת ממוקדת: היא עוסקת בהיגיון של טרור נגד יהודים ובפגיעה באזרחים, ובה בעת מביאה בחשבון את תפקידו האזורי והצבאי השונה מאוד של Hezbollah.26ה-KKK והחות'יםההשוואה מצומצמת אך ממשית: שתי התנועות מנרמלות שנאה מפורשת ליהודים כחלק מזהותן הציבורית, אף שהחות'ים הם גוף חמוש בעל שליטה טריטוריאלית ואילו הקלאן לא היה כזה.27להפיץ את האינתיפאדה ברחבי העולםיהודים רבים שומעים את הסיסמה הזאת דרך ההיסטוריה של פיגועי התאבדות ותקיפות נגד אזרחים. הכוונות משתנות, אך אי אפשר למחוק את ההיסטוריה הזאת.28מתודולוגיהכיצד OZJF בוחר ראיות, מבדיל בין עובדות לפרשנות, מטפל בטענות שנויות במחלוקת ומתקן מחקרים שפורסמו.29אנטי-ציונות יהודית דתיתאנטי-ציונות דתית בקרב יהודים היא עמדה ממשית, רצינית מבחינה תאולוגית ולעתים קרובות אינה מובנת כראוי. היא גם עמדת מיעוט בקרב יהודים אורתודוקסים.30הכלכלה החרדית והדמוגרפיהזהו אחד הוויכוחים החשובים ביותר במדיניות הפנים של ישראל. השאלה אינה אם יש ערך ללימוד תורה, אלא אם השילוב הנוכחי של גידול דמוגרפי, חינוך, השתתפות בכוח העבודה ופטורים מגיוס הוא בר־קיימא ככל ששיעור החרדים באוכלוסייה עולה.31הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארץהקשר היהודי לארץ אינו סיסמה מודרנית. זו טענה היסטורית הנתמכת בארכאולוגיה, בטקסטים, בזיכרון ובהיסטוריה של אוכלוסיות.32האוכלוסייה היהודית בעולםהאוכלוסייה היהודית קטנה, מרוכזת ורגישה להגדרות. לנתונים יש משמעות, אך רק אם מבהירים לאילו נתונים מתכוונים.33פליטים ומדינות מארחותהזהירות של מדינות מארחות מפני קליטה רחבת היקף של פלסטינים נובעת מן ההיסטוריה, מן הפוליטיקה הפנימית וממדיניות אזורית מפורשת שביקשה לשמר את שאלת הפליטים במקום לסגור אותה.34תוכניות הלימודים בבתי הספר בעזההשאלה המרכזית בנושא תוכנית הלימודים מצומצמת יותר מן הסיסמאות הישנות המלוות את הדיון. ספרי הלימוד הרשמיים בעזה היו ברובם ספרי הרשות הפלסטינית, וגם בתי הספר של אונר"א השתמשו באותה תוכנית לימודים הנהוגה במדינה המארחת. בדיקות עצמאיות מצאו שוב ושוב תכנים אנטי-ישראליים, אנטישמיים וכאלה המציגים אלימות כדבר מקובל, אך התיעוד מדויק יותר מן הטענה שלפיה כל בתי הספר מלמדים שנאה.35חמאס ותשתיות אזרחיותהתיעוד הציבורי המהימן ביותר תומך בטענה מצומצמת יותר מזו שמופיעה בדרך כלל בסיסמאות מתקופת מלחמה: חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות השתמשו שוב ושוב באתרים אזרחיים ובאזורים אזרחיים צפופים או פעלו מתוכם בעזה. הדבר אינו חוקי לפי דיני המלחמה, אך אינו מבטל את ההגנה על אזרחי עזה.36צמצום הפגיעה באזרחים בידי צה״ליש שתי דרכים שטחיות לתאר את התנהלות ישראל בעזה: לטעון שצה״ל אינו נוקט אמצעי זהירות כלל, או לטעון שאזהרות ויועצים משפטיים מוכיחים שהמערכה הייתה חוקית. התיעוד הציבורי מחייב דיון רציני יותר משתי הסיסמאות האלה.37יחסי מדינות המזרח התיכון עם ישראלמפה דיפלומטית ממוקדת של יחסיה הרשמיים של ישראל במזרח התיכון: הסכמי שלום, קשרים במסגרת הסכמי אברהם, המקרה החלקי של סודאן והמסלול הסעודי שטרם התממש.38ביקורת על נתניהו בזמן המלחמהתמיכה בישראל אינה מחייבת תמיכה בכל החלטה של ממשלתה. עמוד זה מציג ביקורת הוגנת ומבוססת מקורות על קואליציית נתניהו במהלך המלחמה שהחלה ב-2023, בלי לקבל את מסגור האו"ם של מלחמת ישראל כרצח עם.39התנגדויות דתיות אסלאמיותאין עמדה אסלאמית אחת ביחס לריבונות יהודית. תנועות אסלאמיסטיות מסוימות דוחות אותה מטעמים דתיים, ואילו מלומדים מוסלמים אחרים ומדינות מוסלמיות אחרות דוחים את המוחלטנות הזאת.