בחריין: שדלנות והשפעה בארצות הברית

גודלה הקטן של בחריין אינו משקף את חשיבותה לארצות הברית. בחריין מארחת את הצי החמישי של ארצות הברית, מחזיקה מאז 2002 במעמד של בעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט״ו, ובשנת 2020 חתמה על הסכמי אברהם, לפי דף העובדות של מחלקת המדינה בנושא יחסי ארצות הברית עם בחריין. פעילות השדלנות שלה בוושינגטון צנועה, אך נעשתה בולטת במיוחד בתקופות של מתח פוליטי.

בעלת ברית קטנה שתפקידה הצבאי חורג מגודלה

במתקן התמיכה הימית האמריקאי בבחריין שוכנים פיקוד המרכז של כוחות הצי של ארצות הברית והצי החמישי, לפי הסקירה הציבורית של NAVCENT. הבסיס הופך את האי למוקד מרכזי בפעילות הימית האמריקאית במפרץ.

במקביל, הדוח העולמי של Human Rights Watch מתעד ביקורת מתמשכת על הממשלה מאז שהמחאות החלו בפברואר 2011. המערכה של בחריין בוושינגטון מראה כיצד בעלת ברית קטנה אך חשובה מבחינה אסטרטגית מגיבה כאשר שיתוף פעולה ביטחוני וחששות בתחום זכויות האדם מתנגשים.

תיעוד מוגבל אך בולט לפי FARA

בשנה טיפוסית מופיעות ברישומי בחריין חברות מעטות בלבד. עבודתן כוללת יחסי ציבור, שירותים משפטיים וקשרים עם גורמים רשמיים בארצות הברית. פורטל FARA eFile מכיל את הרישומים המקוריים, ואילו OpenSecrets מארגן אותם במאגר Foreign Lobby Watch.

הנרשמת המדוברת ביותר היא Qorvis, שנקראה בהמשך Qorvis MSLGROUP. החל מ-2011 עבדה Qorvis עבור רשות ענייני המידע של בחריין. לחברה היו גם חוזים ארוכי טווח עם ערב הסעודית. ProPublica דיווחה אז על עזיבת אנשי הצוות.

גם Sanitas International ו-Rumberger Kirk הופיעו ברישומי בחריין. מאחר שחוזים מתחילים ומסתיימים, פורטל FARA הנוכחי אמין יותר מכל רשימה קבועה של חברות.

דיכוי המחאות ב-2011 והמענה בתחום יחסי הציבור

בפברואר ובמרץ 2011 מילאו הפגנות גדולות את כיכר הפנינה במנאמה. כוחות הביטחון פינו את הכיכר. כוח של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, בהובלת ערב הסעודית, נכנס למדינה כדי לתמוך בממשלה. דיווח ה-BBC משנת 2011 מתעד את הרגע.

ועדה שמינתה הממשלה, ועדת החקירה העצמאית של בחריין, אימתה בדוח משנת 2011 את קיומם של מקרי מוות, עינויים והפרות נוספות. הדוח הסופי של BICI זמין לציבור.

בתקופה זו סייעה Qorvis להביא לפרסום מאמרי דעה, להציע לעיתונאים נושאים לסיקור ולעצב מסרים בארצות הברית. כמה מעובדי Qorvis התפטרו במחאה על עבודת החברה במזרח התיכון. Project On Government Oversight פרסם בהמשך ניתוח של פעילות השדלנות של מדינות המפרץ, ובהן בחריין.

פעילים כמו מרים אל-חוואג׳ה ומרכז בחריין לזכויות אדם הציגו לתקשורת ולקונגרס בארצות הברית תיאור אחר. האתר של BCHR מרכז חלק ניכר מעבודתם. הפער בין יחסי הציבור הרשמיים לבין דיווחי הפעילים השפיע על האופן שבו מחוקקים אמריקאים בחנו מכירת נשק וסיוע.

עידן הסכמי אברהם

בספטמבר 2020 חתמו בחריין וישראל על הסכמי אברהם, לפי עמוד הסכמי אברהם של מחלקת המדינה. הנורמליזציה פתחה קשרים חדשים בתחומי העסקים והביטחון.

ההסכמים לא סיימו את הוויכוח על זכויות האדם. ארגונים כגון Americans for Democracy and Human Rights in Bahrain ממשיכים לתעד מקרים הנוגעים לאסירים והגבלות על העיתונות. עם זאת, האווירה האזורית החיובית יותר שינתה את האופן שבו כמה מחוקקים אמריקאים מציגים את המדיניות כלפי מנאמה.

מהו היקף הפעילות?

בחריין מוציאה רק חלק קטן מן הסכומים שמדינות מפרץ גדולות יותר משלמות עבור ייצוג בוושינגטון. OpenSecrets מציג פחות חברות פעילות וסכומים נמוכים יותר מאשר ערב הסעודית, קטר או איחוד האמירויות הערביות. יש לבסס השוואות שנתיות מדויקות על הרישומים העדכניים של FARA eFile ושל OpenSecrets.

כיצד לקרוא את תיעוד ההשפעה של בחריין

בחריין משלבת קשר צבאי חיוני עם ארצות הברית, פעילות שדלנות מוגבלת ותיעוד בתחום זכויות האדם שסוגיות מרכזיות בו טרם נפתרו. המענה בתחום יחסי הציבור לדיכוי המחאות ב-2011 נותר הדוגמה הברורה ביותר להתנגשות בין האינטרסים האלה. הנורמליזציה עם ישראל שינתה את מעמדה של בחריין בוושינגטון, אך לא פתרה את החששות בנוגע לאסירים פוליטיים או לזכויות אזרח.

הערכה מבוססת דורשת את הרישומים שהוגשו, דיווח עיתונאי עצמאי ותיעוד בתחום זכויות האדם. אף אחד משלושת סוגי המקורות אינו מספיק לבדו.