כווית: שדלנות והשפעה בארצות הברית

כווית מארחת בסיסים אמריקאיים מרכזיים ומחזיקה מאז 2004 במעמד של בעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט״ו, לפי דף המידע של מחלקת המדינה על יחסי ארצות הברית וכווית. פעילות השדלנות הנוכחית שלה מצומצמת. חשיבותה ההיסטורית בתחום יחסי הציבור גדולה הרבה יותר בשל מסע ההשפעה שקדם למלחמת המפרץ ב-1991.

מוקד צבאי בעל פעילות שדלנות מצומצמת

כווית שוכנת בקצהו הצפוני של המפרץ הפרסי. לפי דוח RS21513 של שירות המחקר של הקונגרס, הכוחות האמריקאיים משתמשים במחנה עריפג׳אן, בבסיס חיל האוויר עלי א-סאלם ובמחנה בוהרינג לפעילות אזורית. הדבר הופך את כווית למוקד מרכזי של CENTCOM.

התפקיד הצבאי הזה מקנה לכווית אינטרס מתמשך במדיניות הנקבעת בוושינגטון. דיווחי FARA מציינים מי מייצג לקוחות כוויתיים, מי משלם למייצגים ואילו שירותים הם מספקים.

הייצוג הנוכחי לפי FARA

חוק רישום סוכנים זרים מחייב חברות למסור מידע כאשר הן עובדות עבור ממשלה זרה או מפלגה פוליטית זרה. הדיווחים הפומביים זמינים בפורטל ההגשות האלקטרוני של FARA. גם OpenSecrets עוקב אחר הדיווחים האלה במאגר FARA הניתן לחיפוש.

התיעוד הכוויתי מן השנים האחרונות לפי FARA מצומצם בהשוואה למדינות שכנות כמו קטר, ערב הסעודית או איחוד האמירויות. בדיווחים פומביים הופיעו חברות כגון MSLGROUP ו-Hogan Lovells שביצעו עבודה הקשורה ללקוחות כוויתיים. העבודה עוסקת בדרך כלל ביחסי תקשורת, בייעוץ משפטי ובסיוע בקשרים עם הממשל האמריקאי.

מכיוון שחברות מגישות דוחות משלימים פעמיים בשנה וחוזים משתנים, פורטל FARA הוא המקור הנכון לרשימה עדכנית.

מסע ההשפעה מ-1990 ועדותה של ניירה

מאמץ ההשפעה הידוע ביותר של כווית התרחש לאחר שעיראק פלשה אליה באוגוסט 1990. קבוצה בשם Citizens for a Free Kuwait שכרה את Hill & Knowlton כדי לגייס תמיכה ציבורית אמריקאית בפעולה צבאית. מאמר המערכת של ה-New York Times מ-15 בינואר 1992 פרש את פרטי הפרשה.

לפי הדיווח בספר Toxic Sludge Is Good for You של המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, הקבוצה מומנה כמעט כולה בידי ממשלת כווית. Hill & Knowlton נרשמה לפי FARA לצורך עבודה זו.

מסע ההשפעה זכור בעיקר בשל שימוע בקונגרס שנערך ב-1990. נערה בת 15 שהזדהתה רק בשם ״ניירה״ סיפרה למחוקקים כי ראתה חיילים עיראקים מוציאים תינוקות מאינקובטורים בבית חולים בכווית סיטי. הסיפור התפשט במהירות וסייע להשפיע על ההצבעה לאישור השימוש בכוח.

דיווחים מאוחרים יותר הראו כי ניירה הייתה בתו של שגריר כווית בארצות הברית, סעוד א-סבאח. Human Rights Watch והספר Second Front מאת ג׳ון ר׳ מקארתור הטילו ספק בכך שסיפור האינקובטורים התרחש כפי שתואר. הערך בוויקיפדיה על עדותה של ניירה מרכז את המקורות העיקריים. הפרשה היא כיום מקרה בוחן מקובל בקורסים לאתיקה ביחסי ציבור ולאוריינות תקשורת.

היקף הפעילות כיום

הוצאות השדלנות הנוכחיות של כווית נמוכות בהרבה מאלה של מדינות המפרץ הגדולות יותר. המעקב של OpenSecrets מראה כי ברוב השנים האחרונות פחות מעשר חברות הגישו דיווחים עבור לקוחות כוויתיים, וכי ההוצאה הכוללת נמוכה בהרבה מזו של ערב הסעודית, קטר או איחוד האמירויות.

מעבר לשדלנות ישירה, לכווית יש קשרים ארוכי שנים עם בנקים ומשרדי עורכי דין אמריקאיים באמצעות Kuwait Investment Authority ו-Kuwait Petroleum Corporation. לא כל עבודת הייעוץ הזאת כפופה ל-FARA, משום שהחוק חל על עבודה פוליטית ועבודת יחסי ציבור, ולא על ייעוץ עסקי שגרתי, לפי השאלות הנפוצות של משרד המשפטים על FARA.

את הסכומים השנתיים המדויקים יש לקחת מן הרשומות העדכניות של OpenSecrets ולבדוק מול פורטל FARA.

ההיסטוריה אינה תחליף לראיות עדכניות

מסע ההשפעה מ-1990 ראוי להיכלל בכל סקירה היסטורית של יחסי ציבור מטעם מדינות זרות, אך הוא אינו מוכיח כיצד פועלת כווית כיום. הדיווחים העדכניים מציגים פעילות מצומצמת בהרבה, המתמקדת ביחסי תקשורת, בייעוץ משפטי ובקשר עם הממשל. טענות על השפעה בהווה צריכות להישען על הרשומות האלה ועל דיווחים המבוססים על מקורות מזוהים, ולא על מוניטין שנוצר לפני 35 שנה.