דלגו לתוכן הראשי
הודעת תרגום בסיוע בינה מלאכותיתאנגלית היא השפה הראשית של האתר והגרסה הראשית לבקרה מערכתית. חלק מהעמודים המתורגמים הופקו בסיוע בינה מלאכותית בשל משאבים מוגבלים.
עומאן: שדלנות והשפעה בארצות הברית

עומאן: שדלנות והשפעה בארצות הברית

כיצד עומאן, הדיפלומטית השקטה של המפרץ, ממנפת נוכחות מצומצמת בוושינגטון כדי למלא תפקיד נרחב מאחורי הקלעים, מהסכם הגישה למתקנים משנת 1980 ועד אירוח השיחות המוקדמות בין ארצות הברית לאיראן בנושא הגרעין.

אי אפשר למדוד היטב את השפעתה של עומאן על מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון לפי הוצאות על שדלנות. במשך עשרות שנים מקיימת הסולטנות ערוצי עבודה עם איראן, ישראל, ערב הסעודית, החות׳ים וממשלות מערביות. ערכה בעיני וושינגטון נובע במידה רבה מתיווך, ולא מקידום עמדות פומבי בתשלום.

גישה, תיווך והיחסים עם ארצות הברית

עומאן היא שותפה של ארצות הברית מאז שהסכם גישה למתקנים משנת 1980 התיר לכוחות אמריקאיים להשתמש בבסיסים עומאניים, לפי דף העובדות של מחלקת המדינה בנושא יחסי ארצות הברית עם עומאן. הסכם זה, שנחתם לאחר משבר בני הערובה באיראן, העניק לארצות הברית דריסת רגל בפתח המפרץ הפרסי, שנמצאת בשימוש גם כיום.

אותה סולטנות אירחה את השיחות החשאיות בשנת 2013, שהתפתחו בהמשך לתוכנית הפעולה המשותפת המקיפה עם איראן. דיווחים בוושינגטון פוסט ובAssociated Press תיארו כיצד בכירים עומאניים העבירו מסרים בין וושינגטון לטהרן. בשנים האחרונות אירחה מסקט גם שיחות הקשורות למלחמה בתימן ולחילופי אסירים. כל אלה אינם מופיעים ברישומי FARA.

נוכחות מצומצמת במכוון ברישומי FARA

הנוכחות הישירה של עומאן במסגרת חוק רישום הסוכנים הזרים מצומצמת. רישומים ציבוריים בפורטל FARA eFile ובמאגר Foreign Lobby Watch של OpenSecrets מציגים קבוצה קטנה של חברות העובדות עבור לקוחות עומאניים.

במהלך השנים הופיעו ברישומים הקשורים לעומאן או לגופי מדינה עומאניים החברות DLA Piper, Gibson Dunn ו-Squire Patton Boggs. עבודתן נוטה לכלול ייעוץ משפטי בנושא חוזים עם ממשלת ארצות הברית, ענייני סחר והשקעות ותמיכה שגרתית בשגרירות. בהשוואה להוצאות של קטר על השכלה גבוהה או להשפעתה התקשורתית של ערב הסעודית, פעילות ההשפעה בתשלום של עומאן קטנה ומתנהלת בפרופיל נמוך.

היקפו הקטן של התיעוד מתאים להעדפתה של עומאן לדיפלומטיה שקטה. מרבית הגישה שלה למקבלי החלטות בארצות הברית מתקיימת בערוצים רשמיים ובאמצעות תיווך, ולא ברשת גדולה של נציגים שכירים.

הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לעומאן

הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לעומאן נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2009. הסיכום של משרד נציג הסחר של ארצות הברית מפרט את תנאיו. היקפו הכספי של ההסכם צנוע, אך יש לו חשיבות סמלית. עומאן הייתה המדינה הערבית החמישית שחתמה על הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ואחת ממדינות המפרץ המעטות שעשו זאת.

עבודה בתחום הסחר היא סיבה נפוצה לכך שחברות הקשורות לעומאן מגישות דיווחי FARA. כאשר משרד ממשלתי בסולטנות מבקש סיוע בגישה לשוק האמריקאי, בפסיקות מכס או בבוררות, החברות שהוא שוכר מופיעות בפורטל הרישומים הציבורי.

השפעה שאינה מופיעה בסכומי FARA

השפעתה הממשית של עומאן אינה מופיעה בשום טופס גילוי. היא מתגבשת בחדרים שמחוקקים ועיתונאים אינם נחשפים אליהם אלא כעבור שנים. שלוש דוגמאות בולטות:

  1. הערוץ במסקט בשנת 2013 שהוביל ל-JCPOA. השיחות התנהלו במשך חודשים לפני שהבית הלבן הודיע עליהן לקונגרס.
  2. הסדרים לשחרור אסירים בשנים 2020 ו-2023, הקשורים לאזרחים אמריקאים שהוחזקו באיראן. דיווח של Reuters ציין את תפקידה המרכזי של עומאן.
  3. מגעי תיווך שוטפים בין החות׳ים לממשלות מערביות במהלך המלחמה בתימן, שתועדו בידי International Crisis Group.

פעילויות אלה הן דיפלומטיה, לא שדלנות בתשלום. דירוג המבוסס רק על הוצאות לפי FARA יחמיץ את מקור השפעתה העיקרי של עומאן.

הוצאה קטנה, גישה ניכרת

  • אוכלוסיית עומאן: כ-5.2 מיליון תושבים, לפי אומדן לשנת 2024.
  • הוצאה ישירה על פעילות הרשומה לפי FARA: קטנה, בדרך כלל מספר חד-ספרתי של חברות בכל שנה נתונה.
  • סחר דו-צדדי בסחורות בין ארצות הברית לעומאן: כ-5 מיליארד דולר בשנה, לפי נתוני המדינות של USTR.
  • הסכם הגישה למתקנים בתוקף מאז 1980, והוא חודש כמה פעמים.

הנתונים ממחישים מדוע הוצאות שדלנות הן מדד חלקי. עומאן מוציאה מעט על פעילות השפעה רשומה, ובה בעת שומרת על גישה דיפלומטית יוצאת דופן.

מה התיעוד הציבורי יכול למדוד ומה לא

תיק FARA של עומאן מתעד רק חלק קטן מיחסיה עם וושינגטון. עיקר ערכה של הסולטנות טמון בתפקידה כמתווכת מהימנה, תפקיד שמערכות גילוי ציבוריות אינן מיועדות לכמת.

דף העובדות של מחלקת המדינה, OpenSecrets ודוח RS21534 של שירות המחקר של הקונגרס מציגים נקודות מבט משלימות על היחסים.

מקורות ששימשו בעמוד זה